אחרי שעתיים ומשהו, חצינו את מדינת ישראל והגענו לעיר ה(כמעט)צפונית ביותר שלנו - קריית שמונה. הדרך עברה בסדר, עצירה קטנה לשיחרור רגליים, אני ואופיר ירדנו להביא קפה וסנדוויצ'ים בצומת אלונים, והדרך הייתה פתוחה. התעוררנו בסביבות שבע בבוקר. אורטל כבר רצתה להגיע הביתה. אמנם הרצליה היא הבית, אבל אין כמו הבית של ההורים. הבריכה כבר נפתחה ואחותה של אורטל הגיע עם הבת שלה ובעלה והרגע הזה של מנוחה ואוכל של שבת נישא באוויר. ה-Waze מסמן שאוטוטו מגיעים.
עברנו את צומת הגומא, נכנסנו לקריית שמונה ואופיר כבר רצה קדימה כדי לקפוץ לבריכה החדשה של סבא וסבתא. בדרך כלל אנחנו פולנים בכל הקשור ללתת לה לרוץ לבד, אבל היא באמת גדולה ואחראית ואכן הצעקות של דוד נתי "תראו מי הגיעה!" סימנו לנו שהיא עשתה את דרכה בהצלחה מהחנייה. ליאור עוד מסתגלת לאוויר ההרים ולאט לאט העלינו את כל הציוד.
משפחה, ילדים וחיות אחרות
כשנוחתים אצל ההורים תמיד יש את ההרגשה הזו שהורדת את הילדים בגן ואתה יכול להמשיך לעיסוקך. אז זהו שלא. זה נכון שסבא וסבתא לעיתים קרובות הם סופר קולים ויודעים להעסיק את כל הנכדים, אבל כמובן שבכל כלל יש יוצא מהכלל. אני בטוח שחלקכם קוראים ואומרים "נכון, גם אצלנו ככה" וחלק קוראים ואומרים "הלוואי ואצלנו היה ככה". אז גם אם כן וגם אם לא, יש חוק ברור מאוד. בנכד הראשון סבא וסבתא יתנו לכם את החופש שלכם ותרגישו רווקים שוב. אחרי שהנכד גדל החוק בטל. בנוסף, אם הנכד הראשון לא שלכם אז החוק בטל בשישים. סבא וסבתא זה לא גן. הם תומכים ועוזרים והכל טוב, אבל הם לא אמורים להרדים לכם את הילדים, הם לא אמורים להאכיל אותם או לקלח אותם אם הם לא התנדבו והם בעצם לא אחראים על כלום מלבד אירוח, וגם זה בעירבון מוגבל כי הרי זה הבית שלכם! אז תקימו את התחת שלכם, תהנו מהאוכל והמשפחה, אבל אל תאבדו את הראש. אתם הורים גם בסופ"ש.ושלא תחשבו שאנחנו צדיקים. על בשרנו למדנו את זה. ראינו את הרצון הטוב של הסבים הולך ומתפוגג ככל שאנחנו ניסינו להתנער ולקבל קצת זמן איכות. מהר מאוד התאפסנו. כדאי גם לכם.
אוכל, קדימה אוכל
החלק הטוב ביותר בסופ"ש כזה, מעבר לביקור המשפחה הוא כמובן האוכל. איך אני תמיד אומר: "אני לא יודע אם לאכול או לארוז". זה זמן טוב עבורכם לשנע אוכל מההורים הביתה. אני בטוח שכולם עושים את זה, אבל תמיד טוב לציין. חוצמזה יש הרבה מאכלים שעוברים מדור לדור, תרופות סבתא למיניהן ועוד שאר ירקות. אנחנו מנסים ללמוד כל הזמן ומשתדלים לקחת מה שנראה לנו נכון. אורטל לוקחת הרבה מתכונים של אמא שלה.
דובי לא לא
יש קטע כזה כשמגיעים לסבא וסבתא ומשנים התנהגות או בכלל הולכים לישון מאוחר. אני בעד לשחרר. ילד יכול ללכת לישון מאוחר מידי פעם. סבא וסבתא זה ה-מקום לשבור חוקים. יום ראשון עושים Reset ומאפסים הכל מחדש. מה שחשוב זה לא לגרור את ההרגלים הביתה.
קצר הפעם... סופ"ש נעים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה